החלטה בתיק בש"פ 11149/05

           בפניי בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996.

           נגד המשיב הוגש ביום 9.6.04 כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, איומים, ירי באזור מגורים, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וקשירת קשר לפשע. על פי כתב האישום, קשרו המשיב ובני משפחתו קשר לפגוע בבני משפחת הרוש מכפר יאטה (להלן: המשפחה היריבה). במסגרת הקשר ירה המשיב מספר יריות לעבר ביתו של אחד מבני המשפחה היריבה. בהמשך, התפתח עימות בין בני שתי המשפחות ובמסגרתו ירה המשיב לעבר בני המשפחה היריבה ופצע שניים מהם. למחרת זרקו המשיב ובני משפחתו אבנים לעבר מכונית המשפחה היריבה. אבן שזרק המשיב פגעה באחד מבני המשפחה היריבה וגרמה לו לשבר בראשו. בהמשך, ירה המשיב לעבר ראשו של אחד מבני המשפחה היריבה והרגו. 

           עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע נעתר לבקשה זו ביום 27.6.04, לאחר שבא-כוח המשיב הסכים למעצר בכפוף לשמירת זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר ללא צורך בשינוי נסיבות.

           במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים כלל לא נשמעו הוכחות במשפטו של המשיב. עם זאת, בתקופה זו נדונה בקשתו של המשיב לביטול כתב האישום בשל טענה להעדר סמכות ולסיכון כפול. בנסיבות אלה הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב- 45 יום, וטענה כי הארכה זו דרושה לה על מנת שתוכל לכלכל צעדיה לנוכח החשש כי עדי התביעה העיקריים, המתגוררים בתחומי הרשות הפלסטינית, לא יתייצבו למסירת עדות. ביום 9.3.05 נעתר השופט לוי לבקשה זו באופן חלקי. השופט לוי קבע בהחלטתו כי האשם לעיכוב בהכרעה בבקשה לביטול כתב האישום רובץ כולו לפתחה של התביעה. עם זאת, השופט לוי מצא כי לנוכח חומרת העבירות המיוחסות למשיב, לא הגיעה השעה להורות על שחרורו. בנסיבות אלה הורה השופט לוי על הארכת מעצרו של המשיב ב- 30 ימים. 

           במהלך תקופת הארכת המעצר הראשונה התקיימה ישיבת הוכחות ראשונה בתיק, אליה התייצבו כל שמונת העדים שהינם תושבי השטחים. עם זאת, בשל קוצר הזמן נשמעה עדותו של עד אחד בלבד מקרב העדים תושבי השטחים וכן עדותו של עד נוסף. בית המשפט המחוזי קבע ארבעה מועדי הוכחות נוספים בחודשים אפריל ומאי. בנסיבות אלה הגישה המבקשת בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב ב- 90 יום. ביום 5.4.05 נעתר השופט רובינשטיין לבקשה זו באופן חלקי. בהחלטתו קבע השופט רובינשטיין כי לעת הזו אין בהשתהות בפרשת התביעה, המוטלת לפתח המדינה, כדי לשנות את נקודת האיזון ולהביא לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר. על כן הורה השופט רובינשטיין על הארכת מעצרו של המשיב ב- 60 יום ובמקביל הורה לתביעה להגיש בקשה להוספת מועדים בתיק.

           במהלך תקופת הארכת המעצר השנייה התקיימו שלוש ישיבות הוכחות נוספות ובהן נשמעו שבעה עדי תביעה. המבקשת הגישה בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב ב- 90 יום וזו התקבלה ביום 26.6.05 על ידי השופט עדיאל. בהחלטתו התייחס השופט עדיאל למסוכנותו הרבה של המשיב ולחשש הכבד מפני שיבוש הליכי משפט מצידו ולהימלטותו מאימת הדין. בנסיבות אלה קבע כי נקודת האיזון בין אינטרס הנאשם בשחרור לבין האינטרס הציבורי לא השתנתה באופן המצדיק את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

           בהמשך התקיימו בתיק ארבע ישיבות הוכחות נוספות, אך לא הושגה התקדמות של ממש. זאת, בין היתר, בשל אי הופעתם של עדים ומאחר שאחד העדים הוכרז כעד עוין, וכתוצאה מכך התחייבה העדת שני עדים נוספים על אמרותיו. המבקשת הגישה בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום, בה ציינה כי התאריך שנקבע לסיום פרשת התביעה הוא 27.9.05 וכי במהלך חודש אוקטובר נקבעו שני מועדי הוכחות לפרשת ההגנה. בקשה זו, אשר הובאה בפניי, התקבלה ביום 14.9.05. בהחלטתי ציינתי כי חרף חלוף הזמן ועל אף שהמשפט התנהל בעצלתיים, הרי שבאיזון בין ההגנה על זכויות הנאשם לבין ההגנה על ביטחון הציבור ועל תקינות הליכי המשפט, הכף עודנה נוטה לכיוון הארכת מעצרו של המשיב. זאת, בראש ובראשונה בשל המסוכנות הרבה הטמונה במעשים המיוחסים למשיב, אך גם בשל החשש משיבוש הליכי משפט ומהימלטות המשיב מן הדין. כן הדגשתי בהחלטתי כי מן הראוי שהמדינה תעשה מאמץ להביא לסיום פרשת התביעה בישיבה הקבועה ביום 27.9.05 וכן כי ייקבעו, במידת האפשר, מועדים נוספים שיאפשרו לסיים את פרשת ההגנה בהקדם.

           כעת מבקשת המדינה להאריך בחמישית את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. המבקשת מעדכנת כי לא עלה בידיה לסיים את פרשת התביעה בישיבה שהתקיימה ביום 27.9.05, בשל אי התייצבותם של העדים. בהמשך התקיימו ארבע ישיבות הוכחות נוספות. במהלך ישיבות אלה העידו שני שוטרים שזומנו להעיד מחדש לצורך סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971. כן התייצבו לבסוף בבית המשפט - לאחר דחיות נוספות כתוצאה מקשיים בכניסתם מהשטחים לישראל - שני עדי תביעה נוספים, שהינם תושבי שטחים. עדותו של עד אחד נשמעה במלואה ואילו עדותו של האחר הופסקה בתום החקירה הראשית בשל השעה המאוחרת. עד זה לא התייצב לחקירה הנגדית בישיבות שנקבעו לשם כך והתביעה הודיעה לבסוף כי תוותר על עדותו. במקביל החלה פרשת ההגנה ועד כה נשמעו עדויותיהם של המשיב ושל ארבעה עדי הגנה נוספים. המבקשת מציינת כי התיק נקבע להמשך שמיעת פרשת ההגנה ליום 6.12.05 וכי בית המשפט הורה להגנה לעשות מאמץ לזמן למועד זה את כל עדיה. עוד נקבע כי עד ליום 4.12.05 תודיע באת-כוח המדינה לסנגור האם אנשי המשטרה שהוזכרו על ידי המשיב בעדותו מאשרים את דבריו בעניין מסוים, ואז יחליט אם ברצונו להזמינם כעדי הגנה. המדינה מדגישה בבקשתה, כי בהתחשב בעובדה ששלב ההוכחות במשפט קרוב מאוד לסיום ולנוכח מסוכנותו של המשיב, החשש לשיבוש הליכי משפט והחשש להימלטות המשיב אם ישוחרר, יש להורות על המשך מעצרו.

           בא-כוח המשיב, מצידו, טען כי האחריות להמשך העיכובים בשמיעת התיק כתוצאה מאי הופעתם של העדים תושבי השטחים מוטלת לפתחה של המדינה. כן טען כי פרשת ההגנה איננה צפויה להסתיים בישיבה ביום 6.12.05, משום שבכוונתו להעיד עדי הגנה רבים, מה גם שקשייו בזימון העדים תושבי השטחים צפויים להיות חמורים מן הקשיים בהם נתקלה המדינה. לעניין המסוכנות הנשקפת מן המשיב טען בא-כוחו לכרסום בראיות התביעה לעניין האישום ברצח וכן העיר כי המדינה הציעה למרשו עסקת טיעון במסגרתה יורשע בכתב אישום מתוקן שאינו כולל עבירה של רצח. כן טען, כי אין מתקיים חשש להימלטותו של המשיב מן הדין, שכן אם יימלט לתחומי הרשות הפלסטינית יהיו חייו בסכנה.

           טרם אדון בבקשה לגופה אציין כי איני רואה להתייחס לטענות בא-כוח המשיב לעניין הכרסום בראיות התביעה. מקומן של טענות מעין אלה בבקשה לעיון מחדש שתוגש לבית המשפט המחוזי ובהליך שבפניי אין לבית המשפט כלים לבחון את מצב הראיות. לגופה של הבקשה, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לידי מסקנה כי אין להיעתר עוד לבקשת המדינה במלואה. בטיעוניו בפניי אישר בא-כוח המדינה כי למדינה חלק בהתנהלות הממושכת של המשפט שהתקדם בעצלתיים, אף כי היו גם קשיים אובייקטיביים שגרמו לכך. כיום, עומדים ההליכים בפני סיומם, לאחר שנעשה מאמץ מצד בית המשפט המחוזי לקבוע מועדים נוספים וקרובים לשמיעת התיק, ויש סיכוי כי פרשת ההגנה תסתיים ביום 6.12.05. בנסיבות אלה, נוכח התמשכותם של ההליכים ובהתחשב בכך שחלק מן העיכובים בניהול המשפט נבע מאי התייצבותם של עדי התביעה, מן הראוי ששמיעת המשפט בעוד המשיב נתון במעצר תסתיים בהקדם. לפיכך, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-30 ימים נוספים בלבד.

           אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי. מעצרו של המשיב יוארך ב-30 ימים החל מיום 4.12.05 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 967/04 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.   

           ניתנה היום, ד' בכסלו התשס"ו (5.12.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: